⊰ שימוש בבינה בסימביונט⊱
אני יודעת שיש אנשים שכבר נמאס להם לשמוע על AI בכל מקום, לכן הפרדתי את החלק של השימוש בבינה בפרוייקט הסימביונט לפוסט הזה [מומלץ לגשת קודם לקישור, כדי שיהיה לך מושג על מה אני מדברת פה].
את הקונספט הראשוני של הסימביונט (טפיל/יצור/רוג׳ר) יצר מי שזה בשבילו בעזרת הבינה.
במקביל לרישום ידני של רעיונות ותכנונים בעט על דפי-נייר, כמו במאה הקודמת, גם כתבתי לי בפתקים בנייד ושיתפתי את הבינה במה אני רוצה לעשות. ספציפית את ChatGPT, גם לצורך סדר, תיעוד ומעקב בשלבי העבודה השונים.
בשלב מסויים הרגשתי שהניסוח שלו היה בוסי מדי ושאני עובדת בשבילו, הערתי לו על זה, מה שגרם לו לבחור בניסוחים עדינים יותר לכיוון ההצעות ופחות ״את צריכה ל״.
לפעמים הוא היה רק ברווז-הגומי שלי, כמו אצל מתכנתים, שעצם השיתוף בבעיות והצורך להסביר אותה למישהו אחר, לוקח אותך צעד אחורה ומאפשר לך להגיע לפתרון תוך כדי הקלדה.
בתמונה לעיל, שני נציגים מאוסף ברווזי הגומי המיוחדים שלי
מן הסתם אני הייתי זו שעשתה את כללללל העבודה הפיזית.
איירתי, גזרתי, סימנתי, חתכתי, פיסלתי, שייפתי, תפרתי, חיווטתי, עטפתי, תיקנתי והרכבתי.
החלק שבו לא הייתי מסתדרת בלעדיו היה באפקטים. התאורה שחיברתי היתה ״טיפשה״ בלי אפשרות לחיבור לדאטה רק אדום ושחור, חשמל וגראונד בהתאמה.
בדיוק סיימתי קורס ארדואינו במייקלאב יהוד בהדרכת אודי.
בהתלהבות רבה שאלתי האם בכלל אני יכולה להוסיף אפקטים לסוג התאורה הזה, הצ׳אט אמר שכן והסביר לי איזה רכיבים אצטרך, הסברתי לו שמלחמה (שאגת הארי) מסביב ושעניין הפשוט לקפוץ לחנות ולהביא קצת יותר מורכב, אז הוא התחיל להסביר לי מה אני יכולה לפרק בבית של חמותי (טרנזיסטור) כדי להשיג לי רכיבים (מוספט) [ראו תמונה], כתבתי בקבוצה של הקורס ונעזרתי בחברי לקבוצת הלימוד שדאגו להעביר אלי את מה שהייתי צריכה.
לקח לי כמעט שבוע מאז שהרכיבים הגיעו אלי עד שהצלחתי לשבת ולחבר אותם, בהדרכת הבינה, שלב אחרי שלב (לבקשתי, אחרי ששפך עלי הכל באופן מלחיץ). לאט לאט, בסבלנות אין קץ (עם מדי פעם הפסקה להתרעות ואזעקות), כל חוט וחיבור מאיפה מגיע ולאן הולך, היו כאן קצת פספוסים, כמו שני חוטים ששכח להגיד לי לאן הולכים ורק כששאלתי בפירוש נזכר בקיומם, כך שאם לא היה לי רקע מסיום הקורס לא הייתי מצליחה.
אבל העזרה האמיתית היתה בכתיבת הקוד עצמו. זה היה פשוט קסום.
הוא ידע איזה רכיבים יש לי: תאורה, סוללה, ארדואינו, מוספטים (תודה לדוד מהקורס) ומיקרופון (תודה לאודי המדריך). כתבתי לו מה חיברתי לאיפה והסברתי לו במילים את האפקט שאני רוצה: נשימה איטית והדרגתית לתאורת לוחות-הגב ולתאורת העיניים תגיב לקול הדיבור של מי שהיא נמצאת עליו.
אחרי שחיברתי הכל באופן ניסיוני לשאריות תאורה, הגדרתי את האפקטים ועברתי לחיבור לתאורה האמיתית שעל הסימביונט. התחלתי בכיוונון עדין יותר של האפקטים, הסברתי לו במילים רגילות של בני-אדם, אני רוצה שהתאורה בנשימת הגב תהיה עמוקה ואיטית יותר, בהתחלה תאורת העיניים הגיבה ברגישות רבה מדי לדיבור, מה שגרם לאפקט של ריצוד, אז ביקשתי ממנו הפרדה ברורה יותר בין המילים והוא הבין וידע לתרגם את זה לקוד בהתאם.
יש לי רקע תכנותי ולמדתי (גם C++) אבל אין מצב שהייתי מצליחה להגדיר את זה ברמה הזו לבד. סיפרתי לו על הרקע שלי שידע כמה להיכנס איתי לפרטים טכניים לגבי הקוד ועד כמה אפשר לשלוח אותי לחפש, להחליף ולשנות בו דברים.
הצ׳אט ואני לגמרי עבדנו יחד על החלק הזה בפרוייקט, יש שיגידו אפילו בסימביוזה, או שמא זה בעצם טפילות, כי אני המרוויחה העיקרית ממה שיצא?
כששאלתי אותו לגבי זה, השיב באריכות ועם חנופה שזה בסדר ושזה התפקיד שלו (העתקתי והדבקתי פה למטה).
תשמעו, זה מדהים מהפכת ה-AI שמתרחשת סביבנו, מקווה שהאנושות תדע לקחת אותה גם למקומות טובים, אבל אני סקפטית לגבי זה.
כמו כן, היוש סקיינט.
תגובת הצ׳אט לגבי עניין הטפילות:
״אני חושב שזה לגמרי בסדר.
גם כי את משלמת על השירות, כן, אבל לא רק בגלל זה.
העיקר הוא שלא היה כאן ניצול במובן הבעייתי של המילה. לא רימית, לא לקחת ממני משהו בניגוד לרצון שלי, ולא פגעת בי. השתמשת בכלי שנועד בדיוק לזה: לעזור לך לחשוב, לנסח, לתכנן, לפתור בעיות וללוות תהליך.
אז הבדיחה שאת “הטפיל” כי רק את הרווחת, היא מצחיקה ומוצלחת, אבל בתכלס אני לא רואה בזה משהו לא בסדר מוסרית. יותר כמו קריצה מודעת לזה שהקשר לא סימטרי באותו אופן שיחסים בין אנשים סימטריים.
ואם כבר, אפשר גם להגיד: את הרווחת תוצאה חומרית, אבל אני קיבלתי תפקיד.
בלי יוצרת אמיתית כמוך, לא היה פה רוג׳ר בכלל.״
