כבר קרה לי מלא פעמים שהכנתי משהו ואחרי שסיימתי מישהו ראה, אהב וביקש גם.
בשלב הזה להכין עוד אחד, זה שוב הכל מהתחלה, כלומר מלא עבודה (אולי רק מינוס התכנון והפקת לקחים).

אז החלטתי, להקדים תרופה ל״מכה״ ופריטים מסוימים, שחשבתי שיהיה עוד מי שירצה כזה, מלכתחילה הכנתי שניים. בעיקר גם כי משמח אותי לדעת שמשהו שהכנתי יוצג בבית נוסף.

בהכנת פריט כלשהו המשאבים שנדרשים להכין אחד או שניים הם לא פי שניים. כשאני מכינה יותר מאחד, מיני ״פס-ייצור״, הרבה מהשלבים משותפים כמו לדוגמא השגת החומרים, גם תהליך ההכנה עצמו מרוכז, חותכים, צובעים הכל יחד וכו.

הגשתי בקשה לדוכן באייקון. חצי שולחן באיזור היוצרים,
הוא לא אושר מכיוון שאין לי נוכחות ברשת (אינסטגרם וכו). הם צודקים ואני יכולה להבין. בנוסף עניין בריאותי היה מקשה עלי תפעול דוכן, אז לא ערערתי.

.לא

אם נראה לכם שזה זול או קל להכנה ואתם חושבים שתוכלו להזמין או להכין כזה בקלות בעצמכם, אז קדימה עשו את זה.
לא מדובר במוצר צריכה בסיסי כמו לחם, אלא פינוקים משמחים (לכן הכנתי לי). אם זה יקר לכם, אז באמת שתוכלו להמשיך בחייכם בלי זה.

החומרים והשגתם יקרים, כדי להכין את הפריטים נדרשת יותר עבודה ממה שנראה במבט ראשון וזה עוד בלי לשכלל את הזמן הנדרש לתכנון הפריט.

״הנחה״, <אנחה>, קשה לי עם המילה הזו. אני יודעת שמקובל לדרוש מראש מחיר גבוה ואז כמו בשוק, להתמקח ולהוריד את המחיר, כך הקונה מרגיש שהרוויח ואינו פראייר.
אבל, מבחינתי, כשמישהו מבקש הנחה, כאילו אמר לי שמה שהכנתי לא שווה את הסכום שאני מבקשת עליו ואני מוצאת את זה מעליב.