⊰ גופת יונה ⊱
חברה שלי, אמילי גליק, התקשרה ואמרה שבסרט שהיא עובדת עליו, יש פרופ שהוא בדיוק בשבילי, הייתי סקפטית, עד שאמרה לי מה הם צריכים: גופת יונה, וידאתי שאמרה מה שאני חושבת שאמרה, הסכמתי איתה שזה אכן בדיוק בשבילי ועדיין היא היתה צריכה לשכנע אותי לקחת את הפרוייקט הזה.
הדרישות היו שהיונה לא תהיה בצבע לבן, שאפשר יהיה שתראה שלמה עם חלק שאפשר להפריד, היה לי הגיוני לבחור בכנף שתסתיר מתחתיה פציעה.
תחקרתי אותה לגבי פרטים נוספים, כגון:
סיבת המוות של היונה?
התשובה היתה: נשיכת כלב.
ש: כמה זמן עבר מאז שמתה?
ת: לא הרבה.
זה היה חשוב לי מבחינת איך וכמה ״חיה״ תראה הפציעה, האם הדם כבר נקרש ובעיקר מבחינת נוקשות, לפני צפידת המוות (ריגור מורטיס), מכיוון שמדובר בגופה טרייה ורציתי לשמור על גמישות הפרופ, חיברתי את הראש לגוף ברצועת בד על מנת שישמט כשמזיזים אותו, בהמשך חיברתי את נוצות הצוואר, מסביב לבד בדומה לכדור-נוצה.
היה לא קל למצוא תמונות בהן לא רואים את הפציעה.
מי שאין להם בעיה עם זה, יכולים ללחוץ על התמונות המטושטשות בהמשך.
⊲ שלבים בהכנת גופת יונה [14] ⊳
-
![]()
הרגשתי שחסר לי משהו כדי שהיונה תהיה אמיתית יותר, אז הוספתי לשלשת ואת הפתח של הביב (קלואקה)
-
![]()
הכנף חוברה לגוף עם שני מגנטים עגולים, עם כיוונים מנוגדים כדי לוודא שתחובר נכון.
-
![]()
להכין עיניים ריאליסטיות זה קשה. הנוצות מדובללות באופן שמתאים ליונה שכלב לעס.
-
![]()
הרגליים אחרי צביעה נוספת
-
![]()
הרגליים עם חוט מתכת בפנים
-
![]()
צביעת הנוצות באפור-כסוף
-
![]()
הנוצות לפני צביעה
-
![]()
עפעפיים משוננים, דברים שגיליתי בבהייה בתמונות של יונים.
-
![]()
החלק הלבן שמעל המקור
-
![]()
הבסיס ליונה, הראש מחובר בבד לטובת תנועתיות
-
![]()
תחילת עבודה על הגוף
-
![]()
חלקי הגוף
-
![]()
תכנון ראשוני לגודל הגוף
-
![]()
חלקיק מהמחקר על יונים ומבנה כנפיים
כיאה לרקע שלי, בוגרת תואר במדעי החיים (ביולוגיה), השקעתי ברקמות השונות: החל מהעור, רקמת שרירי התעופה (פקטורליס- מייג׳ור) ועד לעצמות הצלעות שנחשפו.
יחד עם שנים של ניסיון, בעבודה כאסיסטנטית במרפאה וטרינרית הכינו אותי לרגע הזה והפצע מנשיכת הכלב היה גס כשהאיזור המרכזי הכי עמוק.
מי שעמיד מספיק יכול ללחוץ על התמונות.
אני מבינה שזה לא לכולם.
הצצה על דוגמאות מהרפרנסים האנטומיים
שחקרתי לטובת תכנון הפציעה.
בקישור נפרד תוך התחשבות ברגישים.
ענייני נוצות:
רוב הנוצות שמצאתי בחנות יצירה היו לבנות, כאמור, ביקשו יונה לא-לבנה. היה קצת מאתגר לצבוע אותן, הייתי צריכה לחבר אותן לרצועה בסגנון אינדיאני ולבשל.
אח״כ מיינתי לנוצות ימין, ונוצות שמאל כדי לחבר אותן בצורה שתראה נכונה. בחרתי גם כמה נוצות שמהן לקחתי את החלקים השחורים לראש, לאפקט של צבעים פיזיולוגיים.
בתכנונים לא התחשבתי בזה שהוספת הנוצות תגדיל את היונה, אז היא יצאה ממש גדולה ודשנה.
חשבתי שהציפור תהיה מונחת על הגב עם הרגליים למעלה. תוך כדי שהדבקתי נוצה ועוד נוצה לחלק בגב שבין הנוצות, חשבתי לעצמי שזו עבודה מיותרת וגם ככה אף אחד לא יראה את זה, בתמונות מהסט (אזהרת גוֹר), מסתבר שהניחו אותה על הבטן, אז מזל שאני משקיעה.
באותה התקופה אספתי ברחוב, מלא נוצות קטנות שיוכלו לפזר מסביב בזירה. יונים אקטיבית נמנעו ממני, פחות אהבו את הדרך שבה בחנתי אותן והסתכלתי עליהן.
אחרי שהראיתי לאחותי על מה אני עובדת,
היא שלחה לי את זה:
הייתי גם ניצבת בסרט הזה, רגע אחרי ה״קאט״ של הטייק האחרון בסצנה שהשתתפתי בה, תפסה אותנו אזעקה (2024 , טרום איראן).
אולי אפרט על זה בפוסט נפרד.